<h1>אהל מועד שער התפילה דרך ב'</h1>
<h2>דף קה:</h2>
אנשי כנה"ג תקנו בתחילה הבדלה בתפילה והם אמרו המבדיל בתפילה צריך שיבדיל על הכוס. לא הבדיל בתפילה אין מחזירין אותו. לא הבדיל לא בתפילה ולא על הכוס ואכל או עשה מלאכה ואחר נזכר, חוזר לראש ומתפלל ומבדיל בתפילתו ואחר יבדיל על הכוס זהו דעת רש"י. והגאון רי"א סובר שכל שיש לו כוס להבדיל עליו אינו צריך לחזור ולהתפלל, וזה יתבאר עוד בדיני הבדלה. כתבו מן הגאונים שאם טעה ולא הבדיל בחונן הדעת ונזכר קודם שסיים תפלתו חוזר למקום שטעה, דהבדלה תקנה קבועה היא כהזכרת גשמים ולא אתינן לה מטעם קרבן מוסף, וטעם למה החמירו בטעה ולא הזכיר מאורע היום בתפילה בימים שיש בהם קרבן מוסף משום שהחמיר' תורה בהם וחדשה בהם קרבן מוסף עד שאנו מחייבין לחיוב הזכרתן תפילה נוספת.
<h2>דף קו.</h2>
מתפלל אדם של שבת בערב שבת קודם שקיעת החמה אם הוא צריך לעשות כן לצורך השעה, אבל שלא לצורך השעה אין ראוי לעשות כן מפני שצריך לסמוך גאולה של ערבית לתפילה של ערבית, אבל לצורך מותר כההיא דרב דעבד הכי כמו שנתבאר בנ"ב. וטעם לקולא זו מפני שתפילת ערבית רשות ואין מדקדקין בזמנה ובלבד שיקרא ק"ש בעונתה, ואם ירצה מקדש על הכוס וא"צ להמתין עד הערב אעפ"י שהתורה אמרה זכרהו על היין בכניסתו וכן מתפלל של מ"ש בשבת. בד"א לאחר י"א שעות חסר רביע שהוא זמן תפילת ערבית לדעת ר"י אבל אם התפלל קודם לזמן הזה לא יצא, אבל מכיון שהגיע זמן תפילת ערבית של ר"י אע"פ שהלכה כחכמים יצא. וכשם שמתפלל של מ"ש בשבת על הדרך שנתבאר, כך אם רצה אומר הבדלה על הכוס אעפ"י שעדיין קודש הוא, וכן דעת רי"א וכן פסק הר"ם דלא שנא קדוש והבדלה ממתפלל דבכולהו שרינן לי"א שעות פחות רביע. ויש מהגאונים שאמרו שאינו מקדש על הכוס ולא מבדיל עד הערב. מי שהתפלל של שבת בע"ש אם קדש אעפ"י שעדיין יום גמור הוא אסור במלאכה. בד"א במתכוין אבל אם סבור שהוא לילה ואחר זרחה חמה מותר במלאכה. ועוד יתבאר דין זה בנ"ו מדרך ב' של ש' השבת.
